כורש 14 הוא שיכון רכבת שנבנה בשנות ה־50 על ידי האדריכל אבא אלחנני ומייצג את המודרניזם השיכוני מהתקופה בה ירושלים עשתה פסק זמן מאדריכלות האבן. אופיו הייחודי וצורת בנייתו מצביעים על תפיסה אדריכלית הלוקחת בחשבון את קשרי השכנות והקהילה שבתוכה. הבניין ממוקם בין העיר העתיקה לעיר החדשה והיה אחד המבנים הראשונים שקמו על הגבול ישראל—ירדן דאז. לבניין ארבע כניסות ויציאות — מארבע קצוות ירושלים, ומראה כיצד מבנה מגורים מרחיב את תפקידו והופך גם לצומת דרכים, לנקודת מפגש. בחזית הראשית יצר האמן יגאל תומרקין פסל בטון כחלק אינטגרלי מהמבנה.
 
הבחירה בבניין כחלל להתרחשות אמנותית ותרבותית איננו מקרית. החזיתות, הכניסות והיציאות השונות, חווית השוטטות שהוא מאפשר, כאילו הלכת לאיבוד בתוך מבנה ענק בעל מפלסים שונים, קירות גבוהים וחשופים, עמודי שיש ובמות מבטון. כל אלו הן מקור ההשראה למרחב אמנותי חדשני שמעורר דיאלוג בין אמנות גבוהה לחיים עצמם במקום הפרטי ביותר: הבית.
​
הגלריה שמה דגש על פרויקטים חדשניים ותערוכות המגשרות בין אמנות קנונית לאמנות צעירה ועכשווית. הגלריה ממוקמת בלב ליבו של הבניין, בין מרפאת שיניים לנזקקים/ות לבית כנסת ופועלת מתוך רצון להביא את האמנות לחיי היומיום ולאפשר מפגשים אקראיים בין אנשים לאמנות ותרבות. הגלריה משלבת בין תכנים אמנותיים, תרבותיים וחברתיים, ויוצאת מתוך אמונה בחשיבות שדה האמנות לצד שיח תרבותי שמקורו בגישה רב־תחומית לתרבות ואמנות על מרכיביה השונים.

"הכל התחיל שסיימתי את לימודי האומנות בבצלאל ומצאתי את עצמי לבד, בלי שיח, בלי קולגות ובלי החממה שבצלאל סיפקה לי. אף אחד לא התקשר אלי והעולם שחיכה לי בחוץ לא היה ממש מה שדמיינתי. הצורך שמשהו יקרה בער בי, אז התחלתי לשוטט ברחובות בחיפוש אחרי מרחב שאפשר לפעול בו. וממש כמו בסיפורים הגדולים של החיים, חזרתי הביתה אחרי יום חיפושים ארוך, נעצרתי באמצע הבניין, כשמסביבי קירות בטון ומרחב פעולה עצום. זה היה הרגע בו הבנתי, זה כאן — בבית, בכורש 14." 

(ורד חדאד,  מייסדת)

ורד חדאד
יזמית ומנהלת הפרויקט
אמנית רב תחומית, אוצרת

דביר שקד
אוצר

מראם סאבח
עיצוב גרפי

ורד חדאד, טניה בובנוב, הילי גרינפלד
מייסדות ע.ר כורש עמותה לקידום אמנות תרבות ואקולוגיה

עינת איפרגן, שוש ישראלי, מיכאל בן-אבו, פרופ' עינת אהרונוב
ועד מנהל

אבי סבח, אלי פטל
ועדת ביקורת