הקשר בין הצייר והמורה סשה אוקון לציירת ג׳ודית אניס החל לפני 28 שנים, כשאניס הגיעה למבחני קבלה ללימודי אמנות. מאז ועד היום, השניים נמצאים בדיאלוג יצירתי ומקצועי המבוסס על מערכת יחסים חברית, עמוקה ומשמעותית ביניהם, ואניס ממשיכה לפקוד את הסטודיו של אוקון לשיעורי רישום וציור. גם אוקון וגם אניס עובדים בסדרות, כבדרך שגרה, מתוך אמונה שכל נושא הוא אין־סופי. שניהם בעלי קול מגובש וייחודי משלהם, המאופיין בניסויים אמיצים בחומרים וטקסטורות: אוקון משלב בין פסטל לגרפיט, ואניס משלבת בין אקריליק ודיו.

גופי העבודות המוצגים בתערוכה מדלגים בין שני קצוות התודעה – הפיגורטיביים והמופשטים. בסדרות הפיגורטיביות של אוקון היחסים נבחנים במשקלים השונים בין אדם לאדם – או בין הטבע לאדם, ובמרכז הכובד שביניהם. ובסדרות הטבע הדומם של אניס האובייקטים עוברים הפשטה עד לכדי כתמים וקווים, שמטביעים על השעם והנייר את הזיכרון של המוכר. שני הקצוות הללו שמקורם בגוף וברוח – נשזרים בתערוכה ומציעים הפרייה הדדית לפרשנות חדשה.