Assemblage

Zvi Tolkovsky

Curator: Vered Hadad

April  2019


Between a button and a gun
 
Zvi Tolkowski's works are like an act of pharmacy, Tolkowski asks for an image and creates connections and connections that relate to his personal story and his ability to connect things. He attaches and connects hybrid instincts that touch and spread throughout his life periods and constitute the causative factor in the sequence of the story and the entire work.

The stay in space and the encounter with each work separately and all the works together tell a story, a personal, local story that involves a wide variety of themes and images. The encounter between the existing and the created here and now arises in all combinations of symbols floating out of the array of works. 

אסמבלאז'

צבי טולקובסקי 

אוצרות: ורד חדאד

אפריל  2019


בין כפתור לאקדח

עבודותיו של צבי טולקובסקי הם כמו מעשה רוקחות, טולקובסקי שואל דימיום ומייצר זיקות והקשרים הנוגעים בסיפורו האישי וביכולותו לחבר בין הדברים. הוא מצרף ומחבר יצרי כלאיים הנוגעים ומתפרסים לאורך כל תקופות חייו ומהווים את הגורם המחולל ברצף הסיפור והיצירה כולה. 

השהייה בחלל והמפגש עם כל יצירה בנפרד וכל היצירות יחד מספרות סיפור, סיפור אישי, מקומי שמערב מגוון רחב של נושאים ודימוים. המפגש בין הקיים לבין הנוצר כאן ועכשיו עולה בכל צירופי הסמלים הצפים מתוך מערך היצירות. כאן המפגש בין הסתמי לנדיר, בין אריזת קורנפלקס לגזיר נייר ישן מקבל תפקיד ומוליד שפה חדשה. שפה ההופכת את האסמבלאז' לתוכן עצמו, לנקודת המפגש בין הדימוים לעצמם.

IMG_9631.jpeg

שם האמנית, שם היצירה


The encounter between the ordinary and the rare, between the packaging of cornflakes and an old piece of paper takes on a role and gives rise to a new language. A language that turns the assembly into the content itself, the meeting point between the images and themselves.
 
The recurring motifs in his works enhance the universal connection of all the works present together and strengthen the connection between them. The motif of the plane rising and returning in the works evokes the feeling of the constant threat of leaving, abandoning, and escaping from everything. The plane appears in various situations; Takes off, lands, foggy, falls, and bleeds but also appears as a channel of refuge. Silver figures and dolls also take on additional meanings and evoke a sense of cargo related to the military and German / Nazi aesthetics that the athletic body receives, the waving of the Hitler's hand again meets garlic with local symbols, detached from the context and tied with birth cords. The act of ‘disconnecting’ and reconnecting produces the additional evidence floating and rising all the time and in all his works.

In all the works the action of the collector is present. Tolkowski presents his collectible details, apart from the compositions, the colors, and the action of the painting, the obsession with collecting finds a living display place, a kind of home, through the works.

Like an assemblage within an assemblage, Tolkowski connects his being a collector into being an artist and his collectibles as marginal documentary exhibits.

There is no doubt that Jerusalem, an Arab-Israeli place is present in his works. The encounter between the historic place of Palestine and Israel; A camel that turns into a cow, clippings from an ancient newspaper, reporters in Arabic, a Star of David, city signs, associate the artist and viewer with a specific place belonging to the story in which Tolkowski lives and works.


המוטיבים החוזרים בעבודותיו מעצימים את הקשר האוניברסלי של כל היצירות הנוכחות יחד ומעצימות את הקשר שבינהם. מוטיב המטוס עולה וחוזר ביצירות מעורר את תחושת האיום המתמיד של העזיבה, הנטישה ובריחה מהכל. המטוס מופיע במצבים שונים; ממריא, נוחת, לוט בערפל, נופל ומדמם אבל גם מופיע כערוץ מפלט. גם דמויות ובובות מוכספות מקבלות משמעויות נוספות ומעוררות תחושה של מטענים הקשורים לצבאיות ולאסתטיקה גרמנית/נאצית שמקבל הגוף האתלטי, הנפת היד ההיטלראית חוזרת ונפגשת שום עם סמלים מקומיים, מנותקים מהקשר וקשורים בחבלי לידה.  פעולת 'ניתוק ההקשר' והחיבור מחדש מייצרת את הראיה הנוספת הצפה ועולה כל הזמן ובכל יצירותיו. 

בכל העבודות פעולת האספן נוכחת. טולקובסקי מציג את פרטי אספנותו, מלבד החיבורים, הצבעוניות ופעולת הציור, אובססיית האיסוף מוצאת דרך היצירות מקום תצוגה חי, מעין בית.

כמו אסמבלאז' בתוך אסמבלאז', טולקובסקי מחבר את היותו אספן לתוך היותו אמן ואת פריטי אספנותו כמוצגים דוקומנטריים שוליים. 

אין ספק שהמקום הירושלמי, הערבי ישראלי נוכח בעבודותיו. המפגש בין המקום ההיסטורי של פלשתין ושל ישראל; גמל שהופך פרה, גזרי עיתון עתיק, כתבים בערבית, מגן דוד, שלטים עירונים, משייכות את האמן והצופה למקום ספציפי השייך לסיפור בו טולקובסקי חי ופועל. 

שם האמנית, שם היצירה

שם האמנית, שם היצירה