top of page

Chinese Whispers

לחישות סיניות / תערוכה קבוצתית

Vered Haddad, Hili Greenfeld, Avinoam Sternheim and Niv Cohen

 

Curator: Vered Hadad

July 2016

Chinese Whispers‭ ‬incorporates four solo exhibitions‭, ‬inspired by the well-known children’s game‭, ‬Broken Telephone‭.‬

 

Just like in the game‭, ‬the exhibition’s progression is linear‭, ‬as the following four different artists display their work in the space of Koresh 14‭: ‬Vered Hadad‭, ‬Hili‭ ‬Greenfeld‭, ‬Avinoam Stranheim and Niv Cohen‭. ‬The transition from one solo exhibition to the next is a continual two-week process‭, ‬during which the incoming artist leads an artistic dialogue with the existing work in the space‭, ‬and gradually exchanges it for his own work‭, ‬until the space contains the new solo exhibition‭, ‬which will follow suit and eventually also be exchanged with the following artist’s work‭.‬

 

In the gallery space a wall will be designated for documentation of the exhibition‭, ‬such as photographs‭, ‬drawings and texts that‭ ‬will be added throughout the two weeks‭. ‬The documentation wall becomes an integral part of the process since it stores within it all of the daily activities and changes that are made in the space‭. ‬At the end of the exhibition a conversation will be held with the exhibition participants and a celebratory event in which a catalogue will be distributed‭, ‬portraying the process‭.‬

The continuous exchanging of work within the exhibition allows the viewers to return to the gallery at different points during the two weeks and experience the transitions‭.‬

 

Vered Hadad’s exhibition‭, ‬Deceptive Lights‭, ‬begins the project‭. ‬She will display her installation‭, ‬built from cotton strings and various recycled materials‭. ‬The different materials create a circular motion‭. ‬Only from close-up it ist clear that the statuesque object in‭ ‬her exhibition is made of toilet paper rolls‭. ‬The seemingly trivial material transcends its inferiority and receives a higher status‭, ‬gaining a sublime‭, ‬artistic effect‭. ‬Vered Hadad‭, ‬the founder of Koresh 14‭, ‬is displaying her work for the first time in the gallery‭, ‬after nine years of activity‭.‬

 

During the month of August Hili Greenfeld will enter the space and display the Persian Princess exhibition‭. ‬The exhibition name‭ ‬refers to a story about a mummy that was discovered in Pakistan in the year 2000‭. ‬Archaeologists claimed that the mummy was a Persian princess from the 6th century‭, ‬and her value on the black market was measured at around 11‭ ‬million dollars‭.  ‬After pathological tests‭, ‬it became apparent that the mummy was actually an anonymous woman in her twenties‭, ‬who was killed in the year 1996‭.‬‭ ‬Greenfeld picked up the signs and symbols used by the forgers‭, ‬such as engraved rosettes‭, ‬Cypress gold‭, ‬etc‭. ‬She painted the symbols on artificial grass‭, ‬and created a hybrid of lyrical abstract paintings‭, ‬Persian rugs and graffiti murals‭.‬

 

In September Avinoam Stranheim will gradually take over the space and erect Megalith as Greenfeld gradually vacates the space‭. ‬Megalith is an ancient monument‭, ‬and it is unclear how it arrived to its present resting place‭. ‬In this exhibition Avinoam will create large statuesque works‭, ‬which activate the gallery space and create elements of feelings that are almost physical for the‭ ‬viewer‭. ‬These feelings stem from power games‭, ‬scale and tension‭. ‬The statue structures function as energy generators and create‭ ‬attraction‭, ‬repulsion and pressure relations between the viewer and the space‭.‬

 

In October Niv Cohen will enter the space with Stranheim‭. ‬He will erect the Battle of Lima‭. ‬Cohen‭, ‬an autodidact‭, ‬collects the materials from the street in his studio’s neighborhood in South Tel Aviv‭. ‬Afterwards‭, ‬he adapts the materials with inspiration from surfing the web and watching extensive YouTube videos‭. ‬In his current project he will take inspiration from the three artists before him‭. ‬He intends to observe their work methods‭, ‬in regards to raw material and final product‭, ‬and then use this as the starting point for his creation‭.‬

 

This project is made possible thanks to the support of the Pais Foundation‭, ‬the Arts Department of the Jerusalem Municipality‭, ‬the Jerusalem Foundation‭, ‬the Ministry of Culture and the Koresh Association‭.‬

ורד חדאד, הילי גרינפלד, אבינועם שטרנהיים וניב כהן

 

אוצרת: ורד חדד

יולי 2016

התערוכה המשלבת ארבע תערוכות יחיד, תערוכות סמי־זוגיות ואשר שואבת השראה ממשחק הילדים/ות המוכר, טלפון שבור. כמו במשחק, מהלך התערוכה הינו ליניארי ומתפתח. ארבעה אמנים/יות יציגו בזה אחר זו בחלל האמנות כורש 14: ורד חדאד, הילי גרינפלד, אבינועם שטרנהיים וניב כהן.

 

המעבר בין תערוכת יחיד/ה אחת לשנייה הינו תהליך המשכי בן שבועיים, בשבועים אלו האמן/ית הנכנס/ת מנהל/ת דיאלוג אמנותי עם העבודות הקיימות בחלל, ובהדרגה מחליפ/ה אותן בעבודותיו/ה, עד ליצירת תערוכת יחיד חדשה, אשר בתורה תעבור גם היא תהליך פירוק והרכבה מחדש על ידי האמן/ית הבא/ה. 

בחלל הגלריה יוקדש קיר בו יופיעו חומרי תיעוד כגון: צילומים, רישומים וטקסטים שיתווספו לאורך התהליך. קיר התיעוד הופך לחלק מהותי בתהליך מאחר והוא אוגר בתוכו את השינוים והפעולות שיעשו על בסיס יומיומי בחלל. בסיומה של התערוכה יתקיים שיח עם משתתפות התערוכה ואירוע חגיגי של השקת קטלוג המאגד בתוכו את התהליך.

השינוי במהלך השבועיים יאפשר לצופה לראות את החלל מתהווה ממצב צבירה אחד למצב צבירה אחר. החלפת העבודות באופן מתמיד יוצר תערוכה דינאמית אשר מזמינה את הקהל לעקוב אחר השינויים ולבשוב ולבקר בתערוכה בנקודות זמן שונות.

 

את הפרויקט פותחת תערוכתה של ורד חדאד אורות מתעתעים. ורד שבימים אלו כותבת את התזה ״צויר ב־1916״ במסגרת התואר השני למדיניות ותאוריה של האמנות בבצלאל, תציג מיצב הבנוי מחוטי צמר, וחומרים ממוחזרים שונים, ביניהם שזורים דיוקנאות עצמיים. בין האובייקטים נוצרת תנועה מעגלית. רק במבט מקרוב נחשף חומר הגלם שייצר את האובייקט הפיסולי העשוי מגלילי נייר טואלט שהצטברו משימוש אישי ומאיסוף מבתי שימוש אחרים. החומר הזניח לכאורה, מקבל מעמד ומתעלה מנחיתות חומריותו למעשה אמנותי ונשגב. ורד חדאד מקימת כורש 14 מציגה לראשונה, אחרי תשע שנות פעילות,  תערוכת יחיד במקום. הנוכחות שלה במקום מתעצמת עם זוגות העיניים של הדיוקנאות העצמיים שלה שמביטים עלייך מכל הקירות.

 

במהלך חודש אוגוסט הילי גרינפלד תיכנס לחלל ותציג את התערוכה הנסיכה הפרסית. שם התערוכה מתייחס לסיפור על מומיה שהתגלתה בפקיסטן בשנת 2000. ארכיאולוגים טענו שהמומיה הייתה של נסיכה פרסית מהמאה השישית לפנה״ס, וערכה בשוק השחור נמדד ב־11 מיליון דולר. עם גילוי המומיה החל ויכוח דיפלומטי על זכויות הבעלות עליה. לבסוף בדיקות פתולוגיות העלו כי המומיה היא של אישה אנונימית בשנות העשרים שלה, שנרצחה בשנת 1996.

בתערוכה גרינפלד תציג מייצב ובו ציורים העשויים מיריעות דשא מלאכותי מעובד בפיגמנטים, שישמש כמצע לפריטים אותם מייצרת גרינפלד בסטודיו. הפריטים שיוצגו מהווים חלק מהאיקונוגרפיה שיצרה גרינפלד בשנים האחרונות. האורחים במיצב יוזמנו ליצור בעצמם צלמיות מקושטות. המייצב יתפקד בין השאר כמחווה לדמות האנונימית של האישה, שמעמדה הפך בן רגע מנסיכה (שבין השאר זוהתה כצאצאית של המלך כורש), שנמצאה בארון מצופה זהב והוצגה באור הזרקורים במוזיאון, לקורבן רצח אכזרי שאיבדו בה כל עניין.

 

בספטמבר אבינועם שטרנהיים מצטרף ובהדרגתיות גרינפלד מפנה את תערוכתה והוא מקים את Megalith. מגליט הוא מונומנט קדום, סלע, אבן גדולה מאוד שלא ברור איך הגיעה לאן שהיא נמצאת ומיוחסים לה כוחות מאגיים, כמו הסטונהיינג' באנגליה. בתערוכה זו אבינועם ייצר עבודות פיסוליות קונסטרוקטיביות גדולות מימדים שמפעילות את חלל הגלריה ומייצרות אלמנטים של תחושות כמעט פיזיות על הצופה הנובעות ממשחקי הכוח, קנה מידה ומתח. המבנים הפיסוליים מתפקדים כמחוללי אנרגיה, מייצרים יחסי משיכה, דחייה ולחץ בין הצופה לחלל.

 

באוקטובר יכנס ניב כהן לחלל עם שטרנהיים. הוא יקים את קרב בלימה. כהן, אוטודידקט, אוסף את חומרי הגלם מהרחוב באזור הסטודיו שלו בדרום תל אביב. לאחר מכן מעבד את החומרים בהשראת רשמים משיטוט ברשת וצפיות ממושכות ביוטיוב. בפרויקט הנוכחי' הוא ישאב השראה משלושת האמנים המציגים לפניו. בכוונתו לצפות בשיטות העבודה שלהם מבחינת חומרי הגלם והתוצאה הסופית אלו ישמשו כנקודת מוצא ליצירה שלו.

הפרוייקט מתאפשר בזכות תמיכתם הנדיבה של  מפעל הפיס, אגף האמנויות עיריית ירושלים, הקרן לירושלים ומנהל התרבות ועמותת כורש.

bottom of page